יפים צ’ולק

In כדורעף עולמי, כדורעפנים יהודים באולימפיאדות by אליעזר כגןLeave a Comment

אולימפיאדת מינכן 1972 ומונטריאול 1976

יפים אהרונוביץ’ צ’ולק  הוא שחקן כדורעף יהודי שזכה במדליות רבות עם נבחרת הכדורעף של ברית המועצות.

נולד ב-15 ביולי 1948 בעיר צ’דיר לונגה, במולדובה כאשר הייתה חלק מברית המועצות יש לו גם אח בשם ליאוניד ואחות בשם מרגריטה שגרה בחיפה.

הוא החל לשחק כדורעף בגיל 11 .

השתתף וזכה במדליית הארד באולימפיאדות מינכן ב-1972 ובמדליית כסף באולימפיאדת מונטיראול ב-1976 מטעם ברית המועצות .

יפים התבלט בעולם הספורט הסובייטי, בגיל 16 כבר שיחק בנבחרת הבכירה באזור מגוריו ולקראת סוף שנות ה-60 כבר שיחק בנבחרת הכדורעף הצעירה של ברית המועצות. ב-1969 הוא השתתף באליפות העולם והוביל את הנבחרת הצעירה בפעם הראשונה בתולדותיה במדליית ארד.

 

ב-1971 הוא כבר היה חבר קבוע בנבחרת הכדורעף הבוגרת של ברית המועצות ואף זכה במדליית זהב. במשך 6 השנים הבאות יפים הצטיין בנבחרת, שיחק בכל הטורנירים הבינלאומיים החשובים שהתקיימו ובהם זכה במספר מדליות כסף וזהב.

ב-1973 קיבל תואר שני באוניברסיטה לחינוך גופני במוסקבה בהתמחות בכדורעף.

ב-1976 פרש מהנבחרת והמשיך לשחק במועדון צסק”א מוסקבה – עד לפרישתו הסופית ממשחק ב-1977.

לאורך כל הקריירה שלו יפים היה שחקן מוערך ולמרות זאת נתקל בגילויי אנטישמיות ולכן הרגיש צורך להתאמץ ולהיות שחקן אף יותר טוב מכולם, בגלל היותו יהודי.

ב-1972 השתתף באולימפיאדת מינכן במסגרת הנבחרת הלאומית של ברית המועצות שנחשב הטובה בעולם ובעלת הסיכוי הגבוה ביותר לנצח את הטורניר.

כיהודי יפים היה בקשר עם חברי המשלחת הישראלית ואף קיבל מחבריה במתנה מגן דוד ומזכרות אחרות.

הוא היה עד לרצח 11 הספורטאים הישראלים בידי מחבלים פלסטינים. הוא מספר בכאב: “הרגשתי רע מאוד ומאוד עצוב… ראיתי את הטרוריסטים הערבים מהחלון עם המסכות שלהם”.

לאחר הטבח יפים החליט שהוא אינו מוכן להמשיך לשחק כרגיל במשחקים האולימפיים למרות שהתבקש לעשות זאת כדי לכבד את זכר הנופלים באירוע.

נבחרת ברית המועצות הפסידה בחצי הגמר 1- 3 לנבחרת המזרח גרמנית וזכתה במדליית ארד.

לאחר פרישתו ב-1977 הוצעו לו מספר תפקידי אימון ומשחק בגרמניה וצרפת אבל הוא לא יכול היה להיענות להם בעקבות המלחמה הקרה. במקביל להיותו שחקן כדורעף הוא גם היה קצין טכני בצבא האדום ולכן לא הותר לו לעזוב את המדינה.

יפים ניסה להתקבל למספר רב של משרות אימון וחינוך גופני באזור מוסקבה אך האנטישמיות בברית המועצות הרימה את ראשה ולמרות הצלחתו המסחררת כשחקן כדורעף הוא לא הצליח למצוא עבודה. כל פעם שהתראיין למשרה והזכיר את היותו יהודי הוא לא התקבל בתירוצים כאלה ואחרים ונתנו את המשרה לאדם אחר שאינו יהודי.

לבסוף הוא נהיה מאמן הנבחרת של מועדון צסק”א מוסקבה מ 1978 ועד 1990 כאשר ב3 השנים הראשונות הוא אימן גם את הנבחרת הצעירה של המועדון.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 עם נפילת מסך הברזל והתפרקותה של ברית המועצות יפים עלה לארץ ישראל עם משפחתו והחל לעבוד כעוזר מאמן בנבחרת הכדורעף של ישראל.

משרת עוזר המאמן שהוא עבד בה הייתה משרה חלקית והוא פעל מול איגוד הכדורעף להגדיל את המשרה למלאה או להגדיל את משכורתו אבל לא הצליח.

הוא לא לא הצליח להתפרנס בארץ בצורת מספקת ולכן ב-1995 הוא עזב למונטריאול שבקנדה ,שם עבד בייעוץ כלכלי ואימן קבוצות כדורעף.

כיום הוא בפנסיה.

 

Leave a Comment